כשהייתי קטנה ,הרבה לפני הגרסאות החדשות בכיכובה של גל גדות, התחפשתי לסופרוומן, והמון שנים זה בדיוק מה שחלמתי ורציתי להיות. אני לא יכולה לעלות מדרגות שאין להן מעקה, עניין של שווי משקל. במשך שנים הייתי עושה עיקופים של מאות מטרים כדי להגיע לאותו מקום בלי מדרגות או פשוט , מוותרת על המקום אליו רציתי להגיע.
יום אחד בעודי ממהרת לאיזו פגישה בצבא הגעתי למדרכה בכניסה לבניין, ואני לא יכולה לעלות. מחכים לי, צבא , אין לי את הבחירה ואני גם לא יכולה לאחר ."סליחה, את יכולה לעזור לי רגע בבקשה?" " כן בטח" ושניה אח"כ המדרכה מאחורי. אולי זה נשמע כמו אירוע חסר משמעות אבל זה היה מהפך.
דקות ארוכות ומייגעות נחסכו ממני, גיליתי פה אפשרות חדשה. מאותו רגע במקום לראות בבקשת עזרה משהו מביך , מטריד שאני נמנעת בכל דרך לעשות ועושה רק במצבי קיצון . החלטתי , כתרגיל , לבקש עזרה, כל הזמן וכמה שיותר. מדהים לראות מה זה עשה
ראשית החיים שלי הפכו קלים יותר, לא צריך עוד להיאבק מאבקי סרק במדרגות , שטחי אפר ואבנים, פשוט ללכת , ומישהו נתן לי יד (לפעמים זה אפילו היה מישהו ממש חמוד.) התפנתה לי המון אנרגיה, והרבה פחד ממה יקרה בצעד הבא ירד לי מהכתפיים.
שנית אני באמת יכולה להגיע, וגם הגעתי, לכל מקום בעולם, אם אני מוכנה לבקש עזרה כשאני צריכה אותה. ואני לא צריכה להוכיח לאף אחד שום דבר, אני קצינה מספיק טובה, ואדם מספיק טוב גם אם אני לא הולכת קילומטרים או עולה בכוחות עצמי במדרגות, אפילו אם אני (השם ישמור) הולכת עם קב, אבל זה כבר סיפור אחר.
עם הזמן הבנתי שכשאני מקבלת עזרה גם הצד השני מרוויח. הוא עושה מעשה טוב, הוא מרגיש משמעותי, אני נוטה הים לקבל עזרה גם כשאני לא ממש צריכה אותה , רק בשביל לשמח את העוזר או לתת לו את הזכות, אז נכון לא לכל מי ששואל אם אפשר לעזור אני עונה "כן" אבל אני הרבה יותר מאפשרת.
מה הייתי מלמדת את הבת שלי? שזה נפלא לעשות לבד אבל זה גם ממש בסדר ואפילו כדאי לבקש עזרה לפעמים.
הגישות החדשות למצוינות מדברות על גילוי החוזקות ועבודה עליהן . אם יש משהו שאתם לא טובים בו, זה בסדר גמור. במקום לשבור עליו את הראש בקשו עזרה , מחבר, מאיש מקצוע, ממשהו שזו החוזקה שלו. לא רק שזה לא מעיד על חולשה , זה מה שיעשה אתכם חזקים יותר.