על הספר "אבא עשיר אבא עני" שמעתי לפני שנים רבות, והמשכתי לשמוע עליו בכל פעם שנושא התנהלות כלכלית וחופש כלכלי עלה בשיחה. אבל קראתי אותו רק בגיל 42.
כקצינה צעירה לא פתחתי בכלל את תלוש המשכורת שלי לא שינה לי כמה אני מרוויחה, לא בשביל זה התגייסתי או יצאתי לקורס קצינות, בזתי לאנשים שהתעסקו בשאלה כמה הם מרוויחים, הם היו בעיני כופרים, שניתנה להם הזכות לשרת את המדינה באמונה שלמה ומלאה אבל הם עוסקים בתפל ו"מנסים להוציא כסף מהמדינה".
גדלתי , התבגרתי ובתפקידי הראשון כרב סרן שרתתי בתחום השכר ונתוני השכר. פתאום בעל כורחי השוואתי את עצמי לאחרים ונחתה עלי המכה. הבנתי כמה העובדה שלא טרחתי לקדם ולהבין את ענייני השכר שלי פגעה בי כלכלית, ראיתי את זה בצורת גרפים על המסך. אז טיפה התעשתי והלכתי ללמוד לגמול השתלמות, אבל לא באמת עסקתי בשאלה כמה כסף יש לי או כמה כסף יש לי או כמה יהיה לי "כשאהיה גדולה".
תמיד אמרתי שאתחתן עם מיליונר, בגלל שידעתי שהסיכוי לפרנסה ראויה כסופרת בארץ הוא מאוד מאוד נמוך ותמיד חשבתי שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים. זה כמובן לא היה באמת תנאי, וידעתי גם שסופרת אולי לא אוכל להיות.
העיסוק בכסף והמחשבה עליו הגיעו רק עם הגיל, עם המחשבה על ילדים ועם הגוף שלי שככל שעבר זמן הלך ושידר לי שזה לא הולך להיות קל או פשוט יותר לתחזק אותו עם השנים.
התחלתי לחפש, מה עושים, איך עושים יותר כסף? בשביל לדאוג לילדים שיהיו לי, בשביל לשמור על ההליכה שלי וכל האברים שנדפקו בגללה עם הזמן וכדי שאוכל להגשים את החלומות שלי, ולעסוק במה שעושה לי טוב באמת.
במסגרת החיפושים שלי שוב עלה הספר הזה כספר חובה לכל מי שרוצה להרוויח כסף. והתחלתי לקרוא.
הספר לא חידש לי הרבה, אבל הוא הדגיש את הדברים שכבר ידעתי ולא עשיתי, הוא דיבר על העזה, על השקעה והעיקר מבחינתי, על נטישת "מירוץ העכברים" האינסופי אחר הפרנסה, ומציאת דרך יעילה יותר להגיע ליעדים כלכליים. בספר נתקלתי במשפט שפתאום חיבר לי את הקצוות למסקנה מרגשת אחת.
"הפחד להיות שונים מונע אנשים רבים מלחפש דרכים חדשות לפתרון הבעיות שלהם." המשפט נאמר בנסיון להסביר מדוע כל כך הרבה אנשים שמבינים את רעיון ההשקעות וההתנהלות הכלכלית הנכונה ממשיכים לעשות את מה שעושים כל האחרים ולא מעיזים לשנות.
אני שונה מהיום שנולדתי ומהיום שנולדתי במשך שנים רבות ניסיתי להיות כמו כולם. עשיתי כל מה שצריך בשביל להשתלב במסלול הזה
תיכון
צבא
קורס קצינים
לימודים
עוד לימודים
ונשארתי שונה. ואז זה קרה לי. הפסקתי לנסות.
הבנתי שאני שונה , ככה זה וזה בסדר, זה לא סתם בסדר, זה אפילו נותן לי יתרונות במקומות מסוימים. אני לא מפחדת להיות שונה, ולכן אני יכולה לעשות הכל , אני יכולה ללכת בדרך שאני רוצה גם אם היא לא הדרך המקובלת. אני לא כפופה למגבלות והגבולות של מי שרוצה להיות כמו כולם, כי אני פשוט לא.